Paul is dead!/ יומן הקליפרס (1) מאת הגולש יאיר חממי.

לכל מי שרוצה לקרוא את נקודת הפתיחה לעונה, אני ממליץ לקרוא את הפריוויו של העונה. מבחינתי, אני אעשה את זה קר וקצר: הקליפרס איבדו סופרסטאר ובתפיסה השלטת היום, זה גזר דין מוות! אין פול – אין אליפות (או סיכוי לגמר, אפילו גמר אזורי). באחת, הקליפרס הפכה חזרה לקבוצה הפחות מעניינת בלוס אנג'לס.

בהתחשב בכך שאני כותב גם את היומן של יוטה, אז אני פשוט יכול גם פה למרר בבכי על מר גורלי…

ואם למישהו עוד היה תקווה בתחילת העונה (למשל למנחם), שגלינארי יחד עם בוורלי ולו ווילאמס יכולים להיות פיצוי יותר מהולם לעזיבה של כריס פול, ג'יי ג'יי רדיק וג'מאל קרופורד, הגיעו הפציעות של בוורלי (עד סוף העונה) גלינארי (מה זה משנה עד מתי, גם ככה הוא יפצע במשחק החזרה שלו), תאודוסיץ', גריפין ובטח יש עוד כאלו ששכחתי והורידו את הציפיות, אפילו של האופטימים ביותר.

הבדיחה מספרת (יש כמה גרסאות, שבצו עדות לפי ראות עניכם) שזוג ללא ילדים הלך לקנות ילד. אחרי שהם בחרו את הילד שרצו, הם באו לשלם אך למוכר לא היה עודף. אז הוא אמר להם לקחת כמה תימנים/ אתיופים/ מה שתרצו מהסלסלה שליד הקופה.

בתחילת העונה, זה היה נראה כאילו הקליפרס נתנו שלושה שחקנים משמעותיים וקיבלו שקית מלאה בערבוב של שחקנים לא קשורים וברמה לא מספקת.

דווקא בנקודה הזו, אירעו מספר התפתחויות חיוביות: תאודוסיץ' חזר והתגלה כשחקן יעיל (לפחות ברמה של ריקי רוביו) ולא רק במסירות. הוא מראה בגרות, ביטחון וגם צובר נקודות בקצב מעודד ובצורה מגוונת (9.5 נקודות למשחק, 2 שלשות ב35%, 5.4 אסיסטים וכל זה במעט יותר מ- 25 דקות!). אם לוקחים בחשבון שבוורלי יחזור בשנה הבאה, אפשר לומר שיש לקליפרס פתרון בעמדה הזו (גם אם לא ברמה הגבוהה של הליגה).

בלייק גריפין חזר מצוין מהפציעה. אהבתי מאוד את גריפין בעונת הרוקי שלו (מי לא?), אבל הפציעות הרבות והמוזרות שלו הוציאו אותו מהדיון על שחקני העילית של הליגה. מצד שני, הם הכריחו אותו לגוון את המשחק שלו ולהוסיף את מימד הקליעה מרחוק. למרות העובדה, שהוא הפך לקלעי יעיל משלוש (33%), אני מתלהב מצד אחר שהתגלה אצלו העונה: גריפין הפך העונה, לרכז של הקבוצה מעמדת הפורוורד. בדומה ללברון, נורקיץ' וגאסול, הוא, בהרבה מההתקפות, מנהל את התקפת הקבוצה ועל כך יעידו 5.4 אסיסטים!

לו ווילאמס! אין צורך לפרט! השכיח כליל את השחקן השישי הקודם של הקבוצה, נו! איך קראו לו? אם אתם ממש צריכים אז הוא קלע במשחק האחרון 40 נקודות ומסר 10 אסיסטים אבל, רק אם אתם ממש צריכים.

ווסלי ג'ונסון של העונה הוא עוד סיבה לאופטימיות. זוכרים, שעמדת ה-SF  הייתה חור בקבוצה והדיבור היה שאם היה שחקן יותר מרשים בעמדה, אז הקליפרס היו ראויים למאבק על האליפות? אז השחקן האחר נמצא –  וזה לא גלינארי. ווסלי קולע, לפחות במשחקים האחרונים הצורה מדהימה מהשלוש, כאשר שחרור הכדור שלו נותן לו יתרון. אם הוא יהיה מעט יותר יציב, אז הוא בהחלט שחקן חמישיה לגיטימי. בצד ההגנתי האיכויות שלו הרבה יותר מובהקות: הוא החוסם המוביל! של הקבוצה (להזכיר לכם מי בעמדת הסנטר?) למרות שהוא משותף 24 דקות בלבד בממוצע. הוא חוטף 1.2 חטיפות ולוקח 3.7 ריבאונדים.

פוטנציאל נוסף קיים בהרכב הצעירים. מתברר שבשקית מתחילת העונה היו כמה שחקנים די טובים: מונטריזל הארל הוא שחקן מפוצץ כישרון, בעיקר התקפי, ועם אופי מאוד טוב לקבוצה. הממוצעים שלו הם 8.7 נקודות ו- 4 ריבאונדים בכ- 15 דקות, אבל מעבר לכך, הוא יודע לעלות מהספסל ולהשפיע מיד על המשחק. סם דקר הוא, לטעמי, תואם גריפין – אבל מוקטן. אני חושב שיש לו הרבה פוטנציאל, אבל הוא חייב דקות בשביל להתפתח. ווילי ריד הוכיח, בהעדרות של ג'ורדן, שהוא סנטר לגיטימי. על פניו נראה שגם בחירות הדראפט המאוחרות הוכיחו את עצמם (סינדריוס טורנוול וג'וואן אוונס).

אבל, אי אפשר לסיים את הדיבור על הצעירים בלי להתייחס לחוזים הכפולים של הקבוצה. ברוב הקבוצות, השימוש בחוזים האלו הוא עבור שחקנים מליגת הפיתוח והציפיות בהתאם. אצל הקליפרס, הבחירות האלו, הוכיחו את עצמם הרבה מעבר לציפיות. אם לגבי סי ג'י וויליאמס (מי?) אפשר פחות להתלהב (פתח ב- 13 משחקים, תרם 6 נקודות ב- 20 דקות) אז בנוגע לטירון וולאס אין עוררין שמדובר על מציאה עם פוטנציאל להשתלב בחמישיה השנייה של עונת הרוקיס (המעולה השנה). זה לא רק 11.2 נקודות ו- 40% מהשלוש, זה גם הגיוון של צבירת הנקודות וההתלהבות שהוא מכניס למשחק. (ראו דירוג הרוקי'ס של תומר שנאן).

זה המקום להזכיר את ההצטרפות של ג'רי ווסט לצוות של הקבוצה, ואולי הוא האחראי להגעה של לפחות חלק מהשחקנים האלו.

בנוסף, מתברר שדוק ריברס לא כזה גרוע. למרות שלדעתי הוא מתאים יותר לקבוצת כוכבים, נראה שהוא החליט לעשות גם משהו מהקבוצה הזו. הוא גילה יכולת טובה באלתור הרכבים, ולדעתי היכולת שלו להכין קבוצה למשחק, טובה הרבה יותר מהיכולת שלו להגיב תוך כדי משחק.

מצד שני: ג'ורדן יושב היום על חוזה גדול מידי עבור התרומה שלו. שלא יהיו טעויות, ג'ורדן עדיין הסנטר הכי טוב בקבוצה ושייך לרמה הגבוהה של הסנטרים בליגה. ועדיין, החד גוניות שלו ממש מציקה. השחקן השני "שמפריע" לי בסגל הוא אוסטין ריברס. אבא שלו עשה לו עוון שהחתים אותו בקבוצה עם חוזה כזה גבוה. במקום להתאמץ ולהשתפר בקבוצה רגילה, הוא שם אותו בסיטואציה מאוד לא טובה לשניהם. אוסטין כבר נתן כמה משחקים גדולים, אבל היחס אליו יהיה תמיד כאל בן שמשחק בקבוצה של אביו. מה גם שהוא בהחלט מחזיק באגו מנופח וגישה מעט בעייתית.

יש עוד הרבה לנתח את הקבוצה, בעיקר בצורך לקבל החלטות משמעותיות בסוף העונה הזו (חלקם של השחקנים וחלקם של הקבוצה), אבל נחכה עם זה, במיוחד, מאחר וההתפתחות המשמעותית ביותר הגיעה מכיוון ניו אורלינס עם הפציעה מסיימת העונה של קאזינס…